שני אחים עיבדו יחד חלקת אדמה קטנה אחת והתחלקו שווה

בשווה בחיטה שצמחה בה. ערב אחד, אחרי שהכניס כל אחד

מהם את חלקו לאסם שלו ושניהם הלכו לישון, התעורר אחד

האחים משנתו ואמר לעצמו: "אחי נשוי ואב לשני ילדים,

יש לו דאגות רבות. אין ספק שהוא זקוק לחיטה ולכסף יותר

ממני. אנצל את ההזדמנות שהוא ישן ואניח אצלו כמה משקי

הגרעינים שלי."

קם האח, לקח כמה שקים מהערימה שלו, נשא אותם לאסם

של אחיו וחזר לישון.

כעבור כמה דקות התעורר האח הנשוי ואמר לעצמו:"זה לא

הוגן שאני אקבל מחצית מן היבול של שדה החיטה שלנו. אחי

עדיין לא טעם משמחת חיי המשפחה. הוא צריך לצאת לבלות,

להכיר נשים, להתבדר, ואלה דברים שעולים כסף רב. אלך,

אם כן, לאסם שלו ואביא לו כמה שקים משלי."

והוא קם והעביר כמה שקי חיטה מהאסם שלו לאסם של אחיו.

למחרת בבוקר קמו שני האחים ונדהמו: בערמה של כל אחד

מהם נמצא מספר שקים זהה לזה שהיה בה בלילה הקודם!

וכך מדי שנה, בעונת הקציר, חזרו שני האחים על מעשיהם,

ומעולם לא הבינו בזכות איזה מעשה כשפים חוזר מספר

השקים בערימה של כל אחד מהם להיות בדיוק כפי שהיה

בלילה הקודם.